האם לברך הגומל אחרי טיסה

בחודשי הקיץ העמוסים הרבה מאוד בתי כנסת מתמלאים באנשים שמברכים הגומל אחרי טיסה לחו"ל. הבדיחה אומרת שישנם בתי כנסת שהמתפללים עונים למברך "מי שהטיסך בטוב הוא יטיס גם אותנו". בדברים הבאים ננסה לבחון האם יש צורך לברך הגומל אחרי טיסה כזו לחו"ל. 

במסכת ברכות (נד:) מופיע חיוב ברכת הגומל בצורה כזו: "ארבעה צריכים להודות – יורדי ים, הולכי מדבריות, מי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא". הגמ' מבססת את דבריה על מזמור קז בתהילים (שבבתי כנסת ספרדים אומרים בפסח, והרבנות הראשית לישראל קבעה לומר אותו ביום העצמאות).שמתאר ארבע צרות שעל ההצלה מהם יש להודות לקב"ה. תחת הכותרת הֹדוּ לַיהוָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ מופיעים מספר דוגמאות. תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ. יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל. כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת. יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים. על כל אחת מהצרות מופיע הצירוף של הפסוקים – וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. הגמ' מבינה שיש כאן ארבעה טיפוסי צרות שחייבים בתודה לקב"ה.

השאלה המתעוררת היא האם רק הצרות הללו מחייבות בתודה לקב"ה או שאלו הן רק דוגמאות. בנושא הזה נחלקו השולחן ערוך והרמ"א.

השולחן ערוך פסק שמברכים ברכת הגומל על כל מחלה אפילו אם לא הייתה במחלה סכנת חיים – בכל חולי צריך לברך אפילו אינו חולי של סכנה ולא מכה של חלל אלא כל שעלה למטה וירד מפני שדומה כמי שהעלוהו לגרדום לידון ואין הפרש בין שיש לו מיחוש קבוע ובא מזמן לזמן ובין שאינו קבוע. זאת אומרת בכל מחלה אדם נתפס כאילו הוליכו אותו לגרדום למיתה ולכן עליו לברך ברכת הגומל. לעומתו הרמ"א פסק שלא מברכים ברכת הגומל אלא על מחלה שהיה איתה סכנת נפשות כלשהי. הגה: ויש אומרים דאינו מברך רק על חולי שיש בו סכנה כגון מכה של חלל. לפי הרמ"א ברכת הגומל נאמרת רק במצב של סכנת חיים ממשית. לא מדובר רק באדם שהיה על סף המוות אלא כל מקרה של פיקוח נפש. נראה שההבדל הוא שהרמ"א הבין שהמקרים שהגמ' הביאה הן רק דוגמאות ולכן צריך לבדוק אם יש סכנה והשולחן ערוך הבין שההלכה בהקשר הזה היא פורמלית.

שיטתו של השולחן ערוך ניכרת גם בכיוון ההפוך. הוא מביא מחלוקת האם מברכים על סכנות אחרות שלא הוסכרו בגמ' ופסיקת ההלכה שלו היא שעדיף לברך ללא שם ומלכות. הני ארבעה לאו דוקא דהוא הדין למי שנעשה לו נס כגון שנפל עליו כותל או ניצול מדריסת שור ונגיחותיו או שעמד עליו בעיר אריה לטורפו או אם גנבים באו לו או שודדי לילה וניצול מהם וכל כיוצא בזה כולם צריכים לברך הגומל ויש אומרים שאין מברכין הגומל אלא הני ארבעה דוקא וטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות. יוצא שהשולחן ערוך נאמן לשיטתו שלא מברכים על כל סכנה אלא רק על ארבעת הדוגמאות ובהן מברכים אפילו ללא סכנה. לעומת זאת שיטת החלוקים על השולחן ערוך היא שאלו הן רק דוגמאות והכלל הוא שמברכים במצב של סכנה.

הרב עובדיה יוסף פסק כמו פשט השולחן ערוך ולכן קבע שיש לברך הגומל אחרי כל נסיעה ארוכה ברכב. מעטים הם הספרדים שנוהגים כך, ובבתי כנסת שנהגו באופן הזה המקובל הוא שאדם אחד מברך עבור כל הציבור פעם בשבוע וכולם מכוונים לצאת ידי חובה. ברוב בתי הכנסת נהגו כרמ"א ולא מברכים על נסיעה ברכב כי היא לא נתפסת בימינו כסכנה.

עד לפני כמה שנים טיסה במטוס נתפסה כסכנה ולכן היה מקום לברך. הרבה אנשים היו טורחים להודיע לחבריהם ולמשפחת לפני טיסה והיה קצת מתח באוויר. בשנים האחרונות טיסה הופכת לעניין שבשגרה. לא שמעתי בכל השנים האחרונות שאנשים מפצירים באדם שהולך לטוס שלא יעשה את זה כי הוא מכניס את עצמו לסכנה שלא לצורך. אם מישהו יטוס וחברו יגיד לו שהוא יגיד פרק תהילים להצלחתו הוא ייחשב כמתמיה. כיוון שזה המצב העובדתי נראה שהפוסקים כשולחן ערוך צריכים לברך אבל יכולים לצאת ידי חובה בברכה הקבועה שמברכים כל שבוע על הנסיעות וברוב בתי הכנסת שסומכים בעניין זה על הרמ"א לא יברכו. כבר לפני שנים רבות הייתה שמועה בעל פה בשם הגרי"ד שאמר שבגלל שהוא טס כל שבוע ברור שהוא לא צריך לברך הגומל בכל טיסה.

אמנם יש שפסקו אחרת. הרב משה פיינשטיין טען שיש הבדל מהותי בין מחלה לטיסה. לטענתו, בגלל שטיסה היא מצב לא טבעי של האדם שללא היכולת הטכנולוגית האנושית הייתה נגמרת באסון הרי שיש כאן כניסה למצב לא רגיל ושל סכנה במובן המהותי ויש לברך הגומל אחרי כל כניסה למצב כזה.

בשולי הדברים אעיר שיש תחושה שהברכה הפכה להיות עם השנים כחלק מסטטוס הנסיעה ודרך להודיע לכולם שטסתי ולכן נראה לי שראוי להמנע מברכה שאינה צריכה שגם מעודדת את היציאה ההמונית מארץ חמדה לחו"ל.

מודעות פרסומת

כתוב את תגובתך כאן

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s