דברי הספד של הרב אליהו בלומנצוייג על הרב ליכטנשטיין זצ"ל

דברים שאמר מורי ורבי הרב בלומנצוויג שליט"א על הרב ליכטנשטיין זצ"ל היום בערב בישיבה בירוחם. הסיכום הוא שלי, וכתוב בסגנון דיבורו של הרב. כל טעויות הניסוח והתוכן שלי.

אני עומד בדחילו ורחימו. הרבה למדתי ממנו למשך הרבה מאוד שנים, דברי תורה חכמה ועצה, הרבה מידות. זכיתי להרבה הזדמנויות לשמוע להפגש, לדבר ולהתייעץ, ותמיד הרגשתי שהדלת פתוחה בפשטות. לא הרגשתי חשש. נזהרתי לא להטריח בזוטות, אבל הרגשתי שאני יכול לבוא בפשטות.

עכשיו אני מגיע לדבר בחשש גדול. יותר קל לדבר עם אדם מאשר לדבר עליו, לא רק בגלל שהאדם הסתלק אלא בגלל ההתיימרות להקיף את הדמות, ואני מייד אומר שאין לי התיימרות להקיף את הדמות הענקית הזו אלא רק לציין דברים שהם חלק מהדמות, וגם הם לא כדי לאפיין את הרב אלא כדי לתאר את מה שאני קלטתי ולמדתי.

הרב ליכטנשטיין הגיע אלינו בתחילת דרכינו בישיבה ובתחילת דרכי. אולי אחד הזיכרונות שמבטאים עבורי משהו משמעותי, הוא שבית המדרש באלון שבות בזמנו, נראה כמו שנראה בית מדרש מאז ומעולם, בית מדרש עם סטנדרים, אלא שהרב ליכטנשטיין היה צריך מקום לשים את הש"ס שלו, ולכן הרב ליכטנשטיין למד ליד הבימה כדי לשים עליה את הש"ס. היום זה נראה לנו ברור שלכל אחד יש ש"ס לידו אבל אז זה היה חידוש גדול.

עניין זה מאוד מאפיין את הלימוד של הרב, בכך שנוצר שיעור שבו הדפדוף בש"ס היה חלק פשוט ממנו. אתה יושב בשיעור שבו הרב מדפדף בש"ס ביותר בקיאות מאשר ההתמצאות שלי בסידור. אבל זה לא רק הבקיאות העצומה, אלא גם שינוי בלימוד. מאותו רגע הרגשנו שאנחנו לא לומדים סוגיה אלא לומדים ש"ס. איך אפשר להצטמצם בגבולות של הסוגיה, ברור שמתוכה עוברים ללמוד את כל האוקיינוס הגדול של הש”ס כולו.

הרב עמיטל אמר על הפסוק משפטי ה' אמת צדקו יחדיו, שיש צורך לראות את כל משפטי ה' כדי לראות איך הם צדקו יחדיו, ובשיעור של הרב הדבר הפך לממשות קיימת, שבה כל דבר שלומדים הופך לחלק מהמכלול. היכולת לחיות את כל המכלול אפיין לימוד של כל סוגיה מסוימת. כל אחד יודע שכשלומדים סוגיה ניתן להרגיש שאתה נכנס לתוך ההתדיינות שקיימת כאן ועכשיו ואתה מצטרף לשיחה שמתרחשת כאן ועכשיו, ופתאום בא הרב ליכטנשטיין וגורם ללימוד להתרומם מעבר לשיחה הזו להיות חלק ממכלול גדול, וגם ההתרוממות הזו לא נובעת מהמשפטים שנאמרו, אלא יש כאן נושא שלם שצריך לנתח אותו מכל צדדיו, שייתכן שכתובים בדברים פה, וייתכן שצריך לדלות אותם ממקומות אחרים, ויש פעמים שנתבונן על הנושא לפני שנראה איך השיחה באה לידי ביטוי במקום הזה. כל לימוד הוא נושא, וצריך לבחון אותו מעיניים ש"סניקיות, כלליות שמופיעות בהרבה מקומות. כל כניסה לנושא יוצר צורך לפצח אותו מכל צדדיו.

הרב יוגל הגיע פעם לישיבה לספוג קצת והתפעל מהלימוד כאילו זה תורה אחרת פתאום כל נושא מתברר מתוך פרספקטיבה אחרת לגמרי. הנקודה הזו שיש הרבה מה להרחיב בה מצד הלימוד, אבל וודאי מאפיינת הרבה מהכולליות של הרב.

אני רוצה לעבוד לנושא אחר לגמרי שהוא וודאי קשור. בישיבת הר עציון היו שני ראשי ישיבה, וכולם חוזרים על הפלא הזה שלמרות שלמדנו שאין שני מלכים משתמשים בכתר אחד, הרי שכאן שימשו שני אנשים בכתר אחד. אני בכל זאת רוצה לאפיין את הדבר המיוחד הזה. הרבנים עמיטל וליכטנשטיין זכר צדיקים לברכה היו שונים מאוד זה מזה. היו להם שאיפות שונות, מטרות אחרות ודרכים שונות של עבודת ה'. אחד יושב ומלבן ומברר כל נושא, ואחד מתלהב ואימפולסיבי. שני עולמות שונים לגמרי. אני חושב שאם כל אחד מהם היה מקים ישיבה היו כאן שני זרמים שונים בעולם הציוני דתי. גם באופי האישי היה הבדל גדול בינהם. לשבת בישיבת רמים ואחד לא מבין איך אפשר לשבת בלי לברר הכל, ולשני אין סבלנות לדברים ארוכים, ולדעתו כל מה שאומרים בשעה אפשר לומר בחצי שעה וכל דבר שאומרים בחצי שעה אפשר להגיד בעשר דקות. ככל שאתה מכיר את ההבדלים, השאלה איך שניהם עובדים ביד מתחדדת. אני בטוח שהיו הרבה שאלות ואני מעיז לומר שהיו אפילו ויכוחים, אבל היה כאן ביחד לא רק של הסתדרות משותפת, אלא גם של הערכה והערצה וכבוד הדדי, וזה דבר לא אנושי ולא נורמלי.

לי נדמה שזה נובע משתי תכונות פשוטות שכולנו רוצים לזכות להם אמת וענווה. שתי הדמויות הללו הביעו אמת ברורה בלי כחל וסרק, כשכל אחד מביע אותה בדרכו. והיה בהם גם ענווה גדולה, לא כי הם לא החשיבו את עצמם. מדובר בדמויות עוצמתיות עם בטחון בדרך ובהירות, אבל הייתה להם ענווה שקשורה לאמת ולהכרה שלא הכל בכיס שלהם, אלא יש עוד דברים באמת. כל אחד מהם דווקא מתוך גודלו העריך את הגודל שמעבר לגודל שלו. כל אחד בטוח בדרכו ובגלל זאת יש לו ענווה גדולה שהיא ענווה של גודל, לא מתוך שקריות של מי שמקטין את עצמו, אלא מתוך ההערכה שגורמת לו לשקוק להיות קשור לדמות הגדולה השניה, להעריך אותה ולהעריץ אותה. מכאן יש לימוד בעיני על גודל שלא מתכנס בתוכו אלא יש לו פתיחה אדירה לדברים אחרים, שונים ומתוקים בעיני מי שמוכן גם אותו להכניס. מדובר בשותפות שבה לא רק לא רבים אלא מתחכחים ויוצרים גודל על גודל.

אם הייתי רוצה אולי במשהו לנסות לאפיין את הרב ליכטנשטיין בעולם האמוני הדתי שלו, אז נדמה לי שהוא ראה את עצמו כאדם שעומד בכמצווה לפני קונו. לרבים מאיתנו היום זו עמדה לא פשוטה שנתפסת כעמדה חונקת וכותשת, אבל אצל הרב ליכטנשטיין באופן מאוד עוצמתי, העמדה הזו לא רק לא הייתה סוגרת ומצמצמת אלא העמדה הזו הייתה מלאות החיים שלו, משהו שלא מאפיין סגירה וויתור על דברים מתוך תודעה מצטמצמת, אלא עמדת מצווה ששוקקת במלאות אדירה שמעצימה את המודעות הפנימית, מתוך מודעות אדירה שכולה מכונסת וממלאת את המשמעות של הנני – העמדת כולי לטובת הדבר הזה. והדבר הזה, כמו שכולנו שמענו הוא ממזרח ועד מערב, וכולי הנני בעמדה הזו מול הקב"ה.

היה לו רוחב אדיר של ידע והשכלה של דעת רחבה במישורים רבים ומגוונים. נדמה לי שרבים מאלו שהתבוננו בגודל הזה לא יכלו, וזה האפיל מבחינתם, על היכולת לקלוט מהאישיות הזו שהדבר הבסיסי שבה הוא הדבקות בקב"ה. בדרך כלל זה לא מסתדר, אדם משכיל רחב דעת, בדרך כלל נותן יותר מקום לאדם, וזה הקשה לראות את הלוז הפנימי של הדבר הזה, שהיה קישור לקב"ה.

הרוחב הזה לא היה רק הידע הגדול אלא גם צורת הסתכלות. פתחתי בצורת הלימוד אבל כל דבר בחיים היה לו הרבה זוויות ונקודות ומבטים, וכל דבר בעולם שמביטים עליו היה מורכב ממכלול גדול של ערכים והסתכלויות, וצריך לראות את כל התמונה, ואי אפשר לפצח אותו בעזרת מבט קטן, וזה נכון אם מסתכלים על נושאים קטנים או על דברים רחבים כמו שאלות ציבוריות. השתתפתי אתו בדיונים והתייעצויות יותר רחבות ויותר פרטיות ולמדתי מכך לימוד ענק. קודם כל בהתנהלות, לראות אותו מקשיב, נדמה לי שמעולם הוא לא התפרץ, וודאי בגלל שהוא היה מנומס, אבל לפני כן בגלל שהוא באמת הקשיב ורצה לשמוע עוד עמדה בעניין. כל בירור התנהל כך.

נדמה לי שאחד הדברים בצורך להתייעץ עם הרב, היה בתחושה שיש מישהו שיכניס את כל הגורמים לתמונה ולא שכח איזה תוס' או איזה שו"ת או איזה שיקול של המציאות. מה המסקהב מכל המכלול הזה – וודאי יהיו ויכוחים. אבל הגדולה הייתה בתחושת הביטחון הזה שבמבט הזה לא התפספס משהו בתשתית, כי כל הידע נכנס לתמונה וכל מה שהאנשים יביאו גם ייכנס – הרגישות שלהם והדעות שלהם. הרצון הזה להכניס את הכל כי כך אולי מגיעים לאיזה שהיא הכרעת אמת.

התוצאות היו כמעט תמיד שיש עמדה ויש מסקנה, והגודל הזה לא גורם לטשטוש ולבלבול אלא לאמת שלמה שמכניסה הכל לחשבון. הקושי שלנו בעולם, וודאי בעולם התקשורתי, הוא שקשה לקבל עולם רחב ועשיר כזה, שתמיד מכניס עוד משהו לשיקול. רוצים דבר מהיר וברור וחד, והרב ליכטנשטיין לא היה מוכן להביא ישר את השורה האחרונה כי צריך להבין את כל המכלול. לדבר כך ברדיו לא היה שייך, בשביל זה היה צריך להכנס לבית מדרש. זה לא שייך לרחובות תתן קולה ובשביל זה צריך נכונות שהרחוב, גם הכללי וגם הצמא לדבר תורה, קשה לו וזו באמת משימה להיות כעין זה, וגם משימה להקשיב לעומק הזה, וככה גם להיות מודרך.

אני לא טוב בסיפורים, אבל אני רוצה לספר סיפור שיהיה מטושטש בכוונה. היה נושא ציבורי שבו הושמעה עמדה שלא הייתה לרוחם של רבים בציבור התורני, והתכנסו רבנים שונים ביניהם כמה מזקני הציונות הדתית, שחשבו שצריך יחד לומר איזה אמירה, כי העמדה שהושמעה הטרידה אותם, וביקשו ממני לעזור ולסייע שכל הרבנים יחתמו יחד על אותו דבר. העמדה הראשונית הייתה שהעמדה ההיא מנוגדת לתורה ולהלכה. אמר לי הרב ליכטנשטיין אני לא יכול לחתום על עמדה כזו כי יש עמדה הלכתית כזו, אמנם הוא מתנגד לה וחושב שהיא מסוכנת אבל יש עמדה כזו. יותר קל להוציא עמדה שאומרת שכל העמדה השנייה היא נגד התורה. כתיבה יותר מורכבת הייתה גורמת לתחושה שהרב נותן לגיטימציה לעמדה, ובסוף לא יצא שום דבר מהעניין. הרב ליכטנשטיין לא יכל להגיד על עמדה כזו שהיא לא נכונה.

הייתה לי זכות גדולה לחיות בפשטות ליד דמות כזו, לגמרי בפשטות, ללא מחיצות, עם הקשבה אנושית. וכשאתה מנסה לחשוב בימים האלו איפה אנחנו בייחס לגודל הזה, אמר לי מישהו ששמענו דמות אנושית אבל הגודל הזה מייאש. כמובן שלא. כל אחד מאיתנו ינסה לאחוז בשיפולי הגלימה של הגודל הזה מתוך ההכרה שהחיים שלנו פה צריכים להיות מלאי משמעות עם מכוונות ועם גיוס כוחות למכוונות הזו, ושנזכה ללכת לאור הגדולים ככל יכולתנו.

אם נהניתם לקרוא את הפוסט, אני מאוד אשמח אם תוכלו לשתף אותו בעזרת לחיצה על כפתורי השיתוף שנמצאים מתחת לפוסט. תודה.

מודעות פרסומת

כתוב את תגובתך כאן

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s