פגיעה במלחמה בלא מעורבים – דעת הרב ישראלי

הרב ישראלי ז"ל דן בשאלה של פגיעה בבלתי מעורבים במלחמה. הדיון שלו התחיל בגלל פעולת תגמול של צה"ל שנעשתה בכפר קיביה שקרתה בשנת תשי"ד.. פעולת התגמול נעשתה בעקבות פעולת טרור שיצאה מהכפר הזה ובמסגרת הרצון לפגוע בטרוריסטים צה"ל הרג גם ילדים ונשים.

אוכלוסיה תומכת

הדיון הראשון של הרב ישראלי הוא על אוכלוסיה שנמצאת בצד הרוצחים ומסכימה ומעודדת את מעשיהם. הרב ישראלי חושב שלאוכלוסיה כזו יש דין רודף בגלל שהעזרה שהם נותנים לטרוריסטים מאפשרת להם לעשות את פעולות הטרור. דין רודף אומר בפשטות שכאשר אדם רודף אחרי או אחרי מישהו אחר כדי להרוג אותו, ניתן להרוג את הרודף, ואין בעשייה זו בעיה של שפיכות דמים. הדין הזה הוא מובן מאוד מסברא שלא ניתן לאדם לרצוח אנשים אחרים. באופן פשוט ברור מדוע ניתן להרוג את הטרוריסטים עצמם מדין רודף, אולם לגבי האוכלוסייה התומכת הדיון הוא קצת יותר מורכב. הדיון ההלכתי ששייך במקרה כזה הוא על דין רודף שאינו ישיר. בניגוד לטרוריסטים עצמם שהפעולה שלהם יוצרת את הסיכון לאוכלוסיה שלנו באופן ישיר, הפעילות של האוכלוסייה התומכת יוצרת בסך הכול תמיכה במעגל שני שמאפשרת את המעשים הנפשעים, אבל היא איננה המעשים הנפשעים בעצמם. האם גם פעילות כזו מאפשרת את הריגת הפושעים?

הרב ישראלי
הרב ישראלי

האור שמח (בהלכות רוצח פ"א ה"ח) טען שיש דין של רודף גם במצב שבו הרדיפה נעשית בדרך של גרמא. כאשר אדם רודף אחרי חברו עם נחש להכישו, ברור שניתן יהיה להציל את החבר על ידי הריגתו כי המטרה שלנו היא צמצום הפגיעה באדם שעלול להיות מוכש. אמנם אם הוא יצליח תהיה בעיה בהעמדתו לדין על רציחה כי היא לא נעשתה באופן ישיר, אבל דיני רודף ממוקדים בבעיה של הנרצח ולא בעונש של הרוצח.
לפי זה, ניתן לפגוע באוכלוסיה תומכת הנמצאת מסביב לטרוריסטים עצמם, וההנחה הבסיסית היא שהם עוזרים להם.

ילדים חפים מפשע

הרב ישראלי דן בהמשך בעובדה שגם ילדים עלולים להיפגע מהפעילות המלחמתית, והילדים וודאי אינו שותפים לרדיפה, והדבר דומה לאדם שמחזיק מישהו כנגד רצונו ומנסה דרך כף לפגוע בנו. במצב כזה אי אפשר להפעיל את דין רודף.
הרב ישראלי שולל גם את האפשרות לטעון שניתן לפגוע בילדים בגלל שזהו מצב של פיקוח נפש שדוחה את כל העבירות שבתורה. ניתן היה אולי לחשוב שהריגת גוי איננה חלק משלוש העבירות שעליהן נצטווינו ביהרג ובל יעבור ולכן הריגת הילדים נדחית מפני פיקוח נפש. הרב ישראלי דוחה סברא זו. הוא טוען שהחיים של הילדים שייכים להם ואין לנו זכות לקחת להם את חייהם כדי להציל את עצמנו.
הוא מזכיר שיש דיון בראשונים על האפשרות של אדם להציל עצמו בממון חברו. רוב רובם של הראשונים הסכימו שאדם יכול להציל עצמו בממון חברו, ורק מעטים שבמעטים טענו שיש בעיה בכך. הסברא של האוסרים היא שאמנם מותר לי לעבור עבירה בשביל להינצל אבל במקרה הזה השאלה שעמדה בפני היא לא האם לעבור עבירה או להנצל, אלא הסכנה הגיע ממקום אחר. במצב כזה אני לא יכול לפגוע בזכויות שהם של חברי ולהציל את עצמי תוך כדי לקיחת דבר שאינו שלי כי הוא אינו חלק מעולמי. הדינים הפשוטים שקובעים במה מותר לי להשתמש ומה לו אינם משתנים גם במצב של פיקוח נפש. גם הדעות שמתירות להינצל בממון חברו אומרות שניתן לעשות זאת רק בגלל שחברו חייב להשתמש בממון הזה כדי להציל אותו, אולם כשמדובר בנפשו של אדם אחר, גם אם הוא גוי, נפשו אינה משועבדת להצלתי ולכן אזור להשתמש בה כדי להציל את עצמי.

 

111דיני מלחמה

הרב ישראלי עובר לנימוק אחר שטוען שבתוך דיני המלחמה יש מקום לטעון שניתן להרוג אנשים ללא הבחנה. הרב ישראלי תמה מדוע בכלל מותר לעשות מלחמה בעולם, בוודאי מלחמת רשות. האם יש סברא שיכולה להתיר שפיכות דמים כשלעצמה?
הרב ישראלי טוען שהסיבה שמלחמות מותרות היא בגלל שכך מוסכם בין העמים. כפי שיש דינא דמלכותא בתוך האומה פנימה למרות שלא כל העמים מסכימים, כך גם יש דין של מלכויות בין העמים לפי הכללים של העמים בינם לבין עצמם. אחד הדברים שנקבעו בין העמים היא שיש סיבות שמאפשרות מלחמה וכאשר אחד הצדדים ניצח הוא נהנה מפירות המלחמה. גם אם הצד המפסיד לא רצה בכללים אלו הכללים הם בין לאומיים ויש לשמור עליהם. לפי דברים אלו אם המלחמה היא מלחמת רשות, אז חייבים לשמור בה על כל הכללים הבין לאומיים של מלחמה.
אולם הרב ישראלי טוען שהמלחמה נגד הטרוריסטים היא מלחמת מצווה ולא מלחמת רשות ולכן היא לא זקוקה לכללים הללו. הסיבה לחשוב שהמלחמה הזו היא מלחמת רשות היא בגלל דברי המאירי שאמר שכאשר הגויים רק מתכוונים לבוא ולהלחם ועדיין לא נלחמים זוהי מלחמת רשות ולא מצווה. הרב ישראלי מסביר שהכוונה אינה שזוהי מלחמת רשות במובן הרגיל, אלא הכוונה שפה יש מקום לשיקול דעת אם רוצים להיכנס עכשיו למלחמה או עדיין לא, בניגוד למצב של עזרת ישראל מיד צר, של מלחמה עכשווית שברור שחייבים להיכנס עכשיו למלחמה. אבל אם החליטו להיכנס למלחמה הרי שזו מלחמה שהצדקתה נובעת מדיני מלחמת מצווה. יתרה מזאת, לדעתו אם המחבלים כבר עשו את זממם ברור שזו מלחמת מצווה מצד דיני הנקמה.
המסקנה של הרב ישראלי היא שמותר לפגוע בחפים מפשע כל עוד מדובר בחלק מהמלחמה אבל אסור לפגוע בהם ללא סיבה מוצדקת.

Advertisements

כתוב את תגובתך כאן

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s