לילה של סיפור (לליל הסדר).

 

מצוות סיפור יציאת מצריים הפכה מזמן למצווה שמתכוננים אליה זמן רב מראש. גם הילדים הקטנים ביותר לומדים בגן את כל סיפור יציאת מצריים ויודעים אותו בצורה טובה. במקרים רבים הם אפילו עשו "סדר מקדים" בגן. בתוך המצב הזה פעמים רבות אנחנו מרגישים בליל הסדר שאין לנו מה להוסיף על הסיפור עצמו.

כולנו מכירים את מסקנת המדרש שאפילו כולנו חכמים כולנו נבונים מצווה עלינו לספר ביציאת מצריים ובכל זאת מתקשים פעמים רבות לספר את הסיפור עצמו. במקום לעשות זאת, אנחנו עוסקים הרבה בלמדנות הלכתית על פרטים בסדר או בעיסוק במשמעויות היוצאות מן הסדר. דברים אלו הם טובים אבל ראוי להם שיהיו תוספת לסדר ולא עיקרו של הסדר. לפעמים, אנחנו בורחים עוד יותר מעיקר המטרה של הערב הזה והופכים אותו לערב של וורטים על ארבעת הבנים או לחלקים אחרים שאינם חשובים כל כך בהגדה.יס סוף

מעבר לכך, ההגדה עצמה, באופן המדרשי שלה מקשה עלינו לעסוק בסיפור עצמו ואנחנו לא יודעים איך לחזור ממנה לסיפור.

אני מציע להתמקד בסיפורים שעליהם נסוב המרד כעיקר הסדר.

אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב.

וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה

וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹקי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ

וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים

הפסוקים הללו עוסקים בצורה מאוד ברורה בסיפור של יציאת מצריים. הפסוק הראשון עוסק בירידה למצריים, השני בעינוי ובעבדות, השלישי בצעקה לה' ובהשגחת ה' והרביעי ביציאה ממצריים והניסים.

אצלנו במשפחה נוהגים כבר כמה שנים לקרוא ביחד את הפסוקים הללו בטעמים. כל בני המשפחה מתאמנים ביחד לפני ליל הסדר על קריאת הפסוקים הללו עם טעמים, וכאשר מגיעים לכל פסוק הוא נקרא על ידי כל המסובים ביחד.

זה יוצר הדגשה גדולה של הפסוקים הללו וסביבם אנחנו מדברים על הנושאים העיקריים של יציאת מצריים. המדרשים שמופיעים בהגדה בהמשך מעבים את הסיפור ועוזרים לעסוק במשמעויות שונות שלו.

יש יתרון גדול להחזיק ליד המסובים גם את ספר שמות ובחלק מהמקרים לקרוא את פסוקי יציאת מצריים מתוך המקור הראשוני. כדאי להתרכז מבחינת המשמעויות בדברים העיקריים שנמצאים בפסוקים – הירידה למצריים, השעבוד, הזעקה ויציאת מצריים והנסים. כשרואים כך את הפסוקים מתברר שההקשר של הזעקה לה' וההשגחה מקבלים בסיפור מקום מאוד משמעותי.

גם השקעה בתפאורה מתאימה ליציאת מצריים יכולה לעזור כדי להיכנס לאווירה.

כמובן, שכדי להחיות את הסדר אפשר לשלב משימות וחידונים תוך כדי הדברים עם תשומת לב לכך שהסיפור נשאר במרכז, ושהילדים לא מרגישים שאנחנו "מתיילדים" אלא שאנחנו דורשים מהם לעלות לרמה יותר גבוהה.

בתוך שולחן עורך יש מקום להוסיף מחד את הדרשות הארוכות שהכינו חלק מהלמדנים ומאידך חידות למיניהם.

אני מצרף רעיונות קטנים שיכולים אולי לעזור להכנת הסדר:

  • להכין לבנים שמוחזקות על הקיר בעזרת סיכות וכל פעם שילד עונה תשובה נכונה הוא יכול להעביר לבנה לפלקט אחר שבו הלבנים יוצרים את בית המקדש. כך הילדים משתתפים במעבר מיציאת מצריים לבית המקדש.
  • להכין פתקים שבהם אדם צריך לדווח על אירוע מנקודת מבטו. כדאי לבחור נקודת מבט צדדית ולאו דווקא של הגיבורים הראשיים: למשל, צפרדע במצריים, אחד החרטומים, ילד משבט לוי ועוד.
  • כדאי להכין חלק מהמבוגרים לספר סיפור אישי – משפחתי שלהם, למשל, על העלייה לארץ או על יציאה מגנות לשבח.
  • אפשר לעשות בינגו שיש בו דברים מההגדה שרוצים להרחיב עליהם את הדיבור וכשמגיעים למושג אפשר לסמן אותו. זה מגביר הקשבה אצל הילדים.

רעיונות נוספים לחידונים ומשחקים ניתן למצוא כאן וכאן וכאן וכאן.

נשמח בעוד רעיונות שלכם.

שנזכה לחוות לילה שבו כולנו זוכים לצאת ממצריים.

 

 
אם נהניתם לקרוא את הפוסט, אני מאוד אשמח אם תוכלו לשתף אותו בעזרת לחיצה על כפתורי השיתוף שנמצאים מתחת לפוסט. תודה.

Advertisements

כתוב את תגובתך כאן

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s