אדר ארוך או שבט ב'?

השנה היא שנה מעוברת ובתוכה יש שני חודשים של אדר. האם באדר הראשון יש משמחת הפורים בכלל או שהוא חודש רגיל ככל החודשים. הוויכוח הזה נערך פעמים רבות במוסדות חינוך. התלמידים רוצים להתחיל את אירועי הפורים כבר באדר הראשון ואילו המחנכים קוראים פעמים רבות לחודש הזה שבט ב'. מעניין לראות ששאלה זו היא חלק מוויכוח פרשני והלכתי כבר מהראשונים.

המשנה במגילה בפרק ראשון אומרת: “ קראו את המגילה באדר ראשון ונתעב רה השנה, קורין אותה באדר שני. אין בין אדר ראשון לאדר שני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים". זאת אומקת שאפילו אם קראו את המגילה באדר ראשון לפני שעיברו אותו צריך לקרוא את המגילה פעם הוספת בזמן הנכון באדר שני. המשנה מוסיפה כלל שההבדל בין אדר ראשון לשני הוא רק לגבי הקריאה והמגילה.

הר"ן הבין מתוך דברי המשנה שגם באדר ראשון צריך לחגוג את פורים וגם באדר שני, וכל ההבדל הוא שבאדר שני עושים את קריאת המגילה ואת המתנות לאביונים, כי מצוות אלו נעשות רק פעם אחת, ולכן קבענו את זמנם רק באחד החודשים.

לעומת זאת הרא"ש הסביר את המשנה אחרת. לדעתו, רק כאשר קיימו פורים מתוך מחשבה שלא יעברו את השנה, ואחר כך החליט בית דין לעבר את השנה, אז הפורים שהתקיים באדר הראשון הוא בעל ערך לעניין הסעודה ולא צריך לחזור על הסעודה בשנית, אבל כאשר מראש ידעו שהשנה מעוברת אין באדר הראשון שום עניין של פורים.

הרא"ש מסביר את דבריו כך: “היכא דנתעברה השנה קודם אדר ראשון, אז הוי אדר הראשון כמו שבט".

נראה שצריך להסביר את המחלוקת במהות של הוספת חודש אדר א'. הר"ן הבין שההחלטה בעיבור היא להכפיל את חודש אדר, וחודש אדר בשנים מעוברות הוא חודש ארוך במיוחד. הקיום המלא של פורים הוא באדר השני אבל כבר באדר הראשון יש מהות חלקית של פורים. לעומת זאת הרא"ש חושב שחודש אדר א' הוא חודש שאינו חלק מהמניין ובעצם אפשר היה לקרוא לו שבט ב' באותה מידה. הסיבה שאנחנו לא קוראים לו חודש העיבור היא בגלל שיש שמות לחודשים ולכן בחרנו לקרוא גם לו אדר, אבל בעצם הוא בכלל לא אדר.

באופן ברור מסביר כך את הדברים המהר"י מינץ בשו"ת שלו:

הדבר פשוט דאמרינן שבניסן יהיה בר מצוה ולא באדר הראשון שהוא חדש העיבור, ולא נקרא אותו אדר אלא שבטוכי בשביל קריאת שם שקראו לו אדר נכניס זה להיות בר עונשין, ח"ו?!… הלא קריאת השם לאו משום הכי אתא, אלא מפני שאדר הוא חדש האחרון לחדשים נתנו לו זה השםומטעם זה סמכוהו לאדר וקראוהו 'אדר', כי אין לנו אלא י"ב שמות לי"ב חדשי השנה וכולם שמות פרסיים אשר למדנו בגלותוכמו שקראוהו 'אדר' היו יכולים לקרותו 'שבט', ובתר שמיה לא אזלינן כדפירשת.

אסתר המן ומרדכי

אסתר המן ומרדכי

אם כן, הוויכוח שקיים היום לגבי מהותו של חודש אדר מתחיל כבר בתקופת הראשונים. יש כאלו שרואים את תחילת אירועי הפורים החל מאדר ראשון ואומרים שאוהבי החד הרוויחו השנה בגדול, ויש כאלו שאומרים שבעצם שבט התארך ואוהבי החג צריכים לאזור עוד סבלנות עד שיגיע הזמן לחגיגות. אלו שאוהבים את פורים מרגישים בוודאי כמה קשה חודש ההמתנה הנוסף שיש בשנה מעוברת כפי שמרגישה אישה מעוברת בהתארכות הבלתי נגמרת של החודש התשיעי.

המחלוקת הזו מגיעה עד לדברי הרמ"א בסוף חלק אורח חיים של השולחן ערוך: י"א שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון (טור בשם הרי"ף) ואין נוהגין כן מ"מ ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים (הג"מ בשם סמ"ק) וטוב לב משתה תמיד:


Advertisements

כתוב את תגובתך כאן

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s