האם החילוניות באמת קיימת?

בישראל ובעולם מקובל לדבר על כך שהעולם שבו אנחנו חיים עבר תהליך חילון מסיבי מאז ימי הביניים. אולם נראה שגישה זו מקורה בהגדרה שונה שאנשים הגדירו את עצמם, ובעצם במובן המהותי העולם לא עבר שינוי כל כך גדול בנושא הזה. ננסה לפרט את הטענה.

אחד השינויים הגדולים של העת החדשה היה בכך שנוצרה שכבה משכילה חדשה שלא הייתה חלק מהעולם הדתי. עם השנים נוצרה הגדרה אישית חדשה של אנשים את עולמם והם הגדירו את עצמם כחילונים, וההנחה הברורה הייתה שהחילוניות הולכת ומתפשטת וסופה שהיא תנצח את הדתיות. חוקרים בשנות החמישים והשישים הניחו שהעולם צועד לקראת חילוניות מלאה, והשאריות של הדתיות שקיימת בעולם הם שרידים של העולם הישן שסופם שהם יעברו מן העולם מפני הקדמה החילונית. אמנם, אותם חוקרים מתארים על החברה שסביבם שהיא נוקטת עדיין במנהגים דתיים חלקיים, ואפילו רובים יכלו להעיד על עצמם שהם נוהגים שמנהגים כאלו – אולם ההסבר המתבקש היה ששינויים חברתיים אינם שינויים של רגע אלא הם חלק מתהליך ארוך טווח שלוקח זמן. אותם חוקרים העריכו שד תחילת המאה העשרים ואחת רוב הסממנים הדתיים שנותרו בחברה ייעלמו מן העולם.

כמובן, שהיום ברור לנו שתיאוריות אלו לא התממשו. הסקרים שנערכים בישראל בעשרים השנים האחרונות מראים על התחזקות המימד הדתי בקרב תושבי ישראל. רוב הציבור היהודי בישראל משתתף בטקסים דתיים רבים. הציבור מאמין שיש לנהוג את החגים לפי מנהגי ישראל – כתשעים אחוזים חושבים כך לגבי סדר פסח, אחוז נמוך יותר מדליק נרות חנוכה וכשני שליש מהציבור צם ביום כיפור או מדליק נרות בשבת. ברוב הבתים בישראל ניתן למצוא מזוזה, ורוב מוחלט עושים ברית מילה.

ממצאים אלו קיימים גם בתחום האמונה ולא רק בשאלות המנהג בפועל. שמונים אחוזים חושבים שיש אלוקים ושיש גמול למעשים טובים, וכשני שליש מהציבור חושבים שהתורה היא ציווי אלוקי. מגמות אלו מתחזקות בשנים האחרונות. ממצאים דומים עולים גם במקומות אחרים בעולם המערבי.

הטענה הפשוטה היא שמגמות החילון של העולם נעצרו ומתחילה תנועת נגד של חזרה למגמות דתיות. אולם ניתן אולי לטעון שכל התפיסה של התחלנות הייתה תפיסה מוטעית מלכתחילה.

מאז ומתמיד, המנעד הדתי ברחבי העולם היה רחב מאוד. גם בתקופות מוקדמות מאוד בעולם היהודי אנחנו יכולים לראות עדויות על אנשים רבים שמקיימים מצוות באופן סלקטיבי. הנחת תפילין יום יום, התקיימה אצל מיעוט של העולם היהודי. הרבה פעמים התחושות הדתיות באו לידי ביטוי בדברים אחרים מאשר הריטואל הדתי המעשי, והם באו לידי ביוטי באמונה במעשים מאגיים דתיים (מה שמכונה היום פעמים רבות אמונות תפילות) או בחיבור עמוק לתפילה או לשירה דתית. לכולם היה ברור שיש רמות שונות של מחויבות ורצינות בעולם הדתי ושיש סוגים שונים של השפעה של העולם הדתי. כמובן שכל קבוצה בתוך הקיום הזה ניסתה להשפיע על שאר האנשים לנהוג כמותב, ולהגדיל את הקיום הדתי שהיא ראתה לנכון.

בשלב מסוים עם התפתחות ההשכלה, הקיום הדתי התחיל לקבל הגדרות ברורות הרבה יותר. אנשים שלא הקפידו על קיום מצוות נאלצו להגדיר את עצמם. ההגדרה של החילוניות קיבלה מעמד משל עצמה. הצורך המודרני בהגדרות חייב הגדרות הרבה יותר חותכות בין אנשים שמקפדים על העולם הדתי כמחייב לכאלו שהושפעו ממנו בצורות אחרות. כאן נולדה הגדרת החילוניות. אמנם, לארוך כל הדורות היה מיעוט אתיאיסטי, אולם מיעוט זה היה זניח מאוד ולא היה בו בכדי קבוצה שונה (אגב, גם היום מעטים מאוד מוכנים להגדיר את עצמם כאתיאיסטים מלאים).

כאשר אנשים נאלצו להגדיר את עצמם כדתיים או בחילוניים הם העדיפו פעמים רבות את ההגדרה החילונית כיוון שהם לא רצו לעמוד בכל התנאים שההגדרה הדתית מחייבת אותם לעמוד בהם.

בשנים האחרונות עם החלשות המודרנה, הגדרות הניו פחות חותכות. ירידת קרנם של ההגדרות אפשרה לאנשים רבים לחזור למקומות שהם היו שייכים אליהם ממילא ולראות את עצמם כאנשים עם רגש דתי חזר ושייכות עמוקה לעולם האמונה בלי מחויבות מלאה למעשים הדתיים. בעצם, ההגדרה שהייתה קיימת מאז ומעולם חזרה למקומה.

לדוגמא, זמרים רבים מצאו את עצמם חוזרים לעולם הפיוט מבית אבא. הם טוענים הרבה פעמים שעד לפני מספר שנים הם לא יכלו לשיר שירים כאלו כיוון שהתחושה הברורה הייתה שאם אתה שר שירים כאלו אתה צריך גם ללבוש כיפה ולקיים מצוות באופן מלא. היום הם מרגישים נוח יותר לעמוד על הסקאלה ולמצוא את המקום הנוח מבחינתם בעולם הזה.

אם חוזרים לנתח כך את המציאות, אז נראה שהדתיים הם אלו שיצרו את החלוקה לדתיים וחילוניים מתוך רצון להגן על עצמם מקיומים חלקיים של העולם הדתי, או מהשלכות אחרות של הקשר לאלוקים שנראה בעיניהם נמוך יותר. גם היום ניתן לראות חלק מהדתיים שחוששים מהמגמה החדשה של התחזקות דתית שאין בה מחויבות מלאה. האם היום הם ישכילו להבין את האפשרויות השונות של קשר לאלוקים?

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “האם החילוניות באמת קיימת?

  1. לא קראתי את הכל, אני מגיבה לשאלה שנכתבה בפורום יוצאים בשאלה:
    לדעתי רוב האנשים אכן מאמינים בישות רוחנית זו או אחרת, אך זה לא הופך אותם לדתיים או שייכים לדת.
    בנוסף לכך יש אחוז בכלל לא מבוטל של אטאיסטים, שאינם מאמינים כלל בישות רוחנית שלשהי

  2. דרורית. בסקר של מכון גוטמן שמופיע ומקושר בפוסט למעלה – 80 אחוזים מהישראלים טוענים שהם מאמינים באלוהים. בין העשרים אחוזים הנותרים לא כולם מגדירים עצמם ככופרים אלא כמתלבטים או כמאמינים בישויות רוחניות. כמובן שכל טענתי הייתה שהאמונה הזו לא הופכת אותם אוטומטית לדתיים, והטעות הוא בניסיון החלוקה החד הזה.

כתוב את תגובתך כאן

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s