כללי הפסיקה של הרב עובדיה יוסף – הליכה על פי מרן

במאמרים הבאים ננסה לפרט את מקצת כללי הפסיקה שהנחו את הרב עובדיה יוסף זצ"ל בפסיקת ההלכה שלו. כמובן שהרשימות הללו לא יכסו את אפס קצהו של מפעל הפסיקה הגדול של הגאון הגדול הזה. אולם פטור בלי כלום אי אפשר וננסה לאחוז בקצה גלימתו כדי ללמוד מדרכו וכן להכיר את שיטות החולקים עליו.

הכלל הראשון שנעסוק בו, שהוא אחד מהמפורסמים ביותר מתוך שיטת הפסיקה של הרב עובדיה הוא ההליכה בשיטת מרן הבית יוסף – רבי יוסף קארו. הבית יוסף כתב את השולחן ערוך תוך שהוא מסתמך על שלושה פוסקים גדולים – הרי"ף, הרא"ש והרמב"ם, כאשר הוא בדרך כלל פוסק על פי הכרעת הרוב של שלושתם. הרמ"א פרס מפה על השולחן ערוך והוסיף את הפסיקות המקובלות בעולם האשכנזי על פי חכמי התוספות וחכמי אשכנז.

הרב עובדיה והבן איש חי

לאורך הדורות רבים מהפוסקים מבני עדות המזרח פסקו שלא כשולחן ערוך. במקרים רבים הם אמצו את הפסיקה המוקבלת אצל פוסקים אחרים כדוגמת הרמ"א. הפוסק המובהק ביותר שקיבל במקרים רבים את פסיקת הרמ"א היה הבן איש חי, שאמץ פעם אחר פעם את פסקי הרמ"א. הדברים נכונים במקרים רבים, וכמעט תמיד הם נכונים במקרים שבהם השולחן ערוך עצמו הביא בצד דעתו שהובאה בסתם את הדעה החולקת. ספר בן איש חי היה ספר ההלכה המקובל ביותר בתפוצות עדות המזרח.

חייבים לציין שהספרדים בכלל לא היו בעלי פסיקות אחידות לאורך מאות השנים האחרונות ובכל מדינה, ולפעמים אפילו בכל מחוז נהגו שיטות פסיקה שונות והיו פוסקים גדולים שונים שהלכו אחרי פסיקתם, ופעמים רבות פסיקות אלו היו נגד השולחן ערוך. למשל, בקהילות רבות של יוצאי מרוקו נהגו איסור קטניות בפסח. (במאמר אחר ננסה לדבר על האיחוד ההלכתי שהנהיג הרב עובדיה).

הרב עובדיה טען שפסיקת ההלכה הספרדית צריכה להיעשות כולה על פי השולחן ערוך ויש להוציא מהפסיקה את כל הפסקים שהושפעו ממגמות אשכנזיות. משפט שהיה שגור על פיו של הרב עובדיה הוא "כל אשר יאמר אליך יוסף שמע בקולו" בפרפרזה על המשפט שאמר פרעה למצרים בהתייחס לבית יוסף.

הרב עובדיה בצעירותו

הרב עובדיה בצעירותו

הרב עובדיה מספר שבהיותו בן 15 הוא לימד שיעור של הלכות בן איש חי והוא ראה שפסיקות הבן איש חי שונות מפסיקות מרן ולכן הוא החל להסביר לאנשים בשיעור איך צריך לנהוג אחרת מהבן איש חי. הוראות אלו יצרו כעס נגדו. בהמשך נשמעה שמועה שהוא חיבר בגיל 18 קונטרס של הערות על הבן איש חי שחולקות עליו. עובדה זו גרמה לכך שהרב ניסים (שהיה לימים הרב בראשי לישראל) גער בו, אלא שהרב עטייה הגן עליו.

ואינני מכחיש שיש לי קונטרס מיוחד הערות על דברי הרב בן איש חי, ומה יש בזה?… וידעתי כי כל מלחמתו של מר עתה היא להטיל עלי אימה שלא אדפיס את הקונטרס הלזה, אבל כבר למדונו רבותינו לא תגורו מפני איש, לא תאגור דבריך מפני איש, אלא שאין בדעתי עתה להדפיסו ועוד חזון למועד

בסופו של דבר הרב עובדיה הדפיס את הספר רק בשנת תשנ"ח, אחרי שמעמדו היה כבר מבוסס מאוד. שם הספר הוא הליכות עולם.

הרב עובדיה עצמו כיבד מאוד את הבן איש חי והוא עצמו מספר (הקדמה לטהרת הבית ח"ב) על חלום שבו נגלה אליו הבן איש חי ועודדו. למרות זאת הוא לא חשש לחלוק עליו פעמים רבות.

בן איש חי

רבי יוסף חיים – הבן איש חי

הנה בחלומי בלילה ההוא, ראיתי את הגאון רבי יוסף חיים זצ"ל מבבל … אשר בא לבקר בביתי ופניו מאירות כזוהר החמה. נכנס לחדר הספרייה והתיישב ליד השולחן. ראה לפניו אחד מחיבוריי, כמדומני שו"ת יביע אומר, והתחיל לעיין בו אחת הנה ואחת הנה, וכשסיים אמר: "טוב מאוד". ושאל אותי האם אני ממשיך להופיע ולדרוש ברבים דברי תורה ומוסר כאשר הייתה באמנה אתי. עניתי ואמרתי כי עדיין אני ממשיך גם בימים אלה להופיע ברבים בשיעורי תורה ובדרשות כאשר חנני ה' … אך התאוננתי לפניו שדבר זה מפריע לי בהמשך הכנת עריכת חיבוריי להוציאם לאור; שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי. ענה דודי ואמר לי בסבר פנים יפות: טוב אשר תאחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך, כי יש נחת רוח מאוד לפני השם יתברך בזיכוי הרבים כששומעים דברי תורה ומוסר וחוזרים בתשובה … ואיקץ והנה חלום.

דוגמאות לפסיקה כמרן הבית יוסף

אחת הדוגמאות המובהקות להחלטה לפסוק כמרן הבית יוסף היתה פסיקה שלו לגבי הדלקת נרות בערב שבת. המנהג שהיה מקובל ברוב תפוצות עדות המזרח היה להדליק כמו האשכנזים את הנרות ורק אחר כך לברך. הרב עובדיה (שו"ת יביע אומר ח"ב סי' ט"ז) עומד על החזרת המנהג על פי השולחן ערוך, כך שהשנים קודם תברכנה ורק אחר כך תדלקנה את הנרות. הפסיקה הזו יצרה מהומה גדולה בירושלים, כאשר משפחות רבות נחלקו במנהגן – חלק מהנשים המשיכו את מנהג אבותיהם וברכו אחרי ההדלקה, וחלקם נהגו כרב עובדיה וברכו לפני ההדלקה. היום כמעט כל הנשים הספרדיות מברכות לפני ההדלקה.

ישכיל עבדי

הרב הדאיה – הישכיל עבדי

מקום אחר שבו ניתן לראות את החשיבות שנתן הרב עובדיה לפסיקת השולחן ערוך היא לגבי אמירת ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת. השולחן ערוך פוסק שלא אומרים ויכלו בליל פסח שחל בשבת, אולם הרש"ש, שהה מגדולי המקובלים אמר שצריך לומר את ברכת מעין שבע גם בליל פסח. הרב עובדיה הכריע נגדו, ובעקבות כך הרב הדאיה, הישכיל עבדי, שהיה מגדולי הפוסקים בירושלים באותה תקופה כתב בחריפות על הרב עובדיה, וסיפר כמה חמורה הפגיעה בגדולי ישראל. הרב עובדיה ענה לו בספרו חזון עובדיה (הלכות תפלת ליל פסח עמ' רל"ד) וטען שלמרות הכבוד העצום שהוא רוחש לרש"ש בכל זאת עליו לפסוק לפי האמת כפי מה שמורים הפוסקים "ובפרט שכן הוא דעת מרן הקדוש שקבלנו הוראותיו".

[מי שרוצה לעקוב אחרי הבלוג, יכול לעשות זאת על ידי לחיצה על follow, או על ידי הצטרפות כחבר לדף שלי בפייסבוק או בגוגל+]

במאמרים הבאים ננסה להאיר נקודות נוספות ממסורת הפסיקה של הרב עובדיה יוסף.

אם נהניתם לקרוא את הפוסט, אני מאוד אשמח אם תוכלו לשתף אותו בעזרת לחיצה על כפתורי השיתוף שנמצאים מתחת לפוסט. תודה.

מודעות פרסומת

14 מחשבות על “כללי הפסיקה של הרב עובדיה יוסף – הליכה על פי מרן

  1. אתה כותב מאוד יפה, אבל צריכים לדייק בדברים,
    מזמן שהתקבלו הוראותיו של מרן הבית יוסף, כך נהגו בכל ארצות המזרח, כולל מרוקו, וכך מוכח בכל ספרי הפוסקים בכל התקופות מאז, נכון, היו כמה שחלקו או שאמרו שלא קיבלו את דברים בכמה דברים ספציפיים, אבל הכלל אצל כולם היה שקיבלנו הוראות מרן. וגם במרוקו שהיו כמה מנהגים שלא ברור מאיפה באו ואם היו קודם שפשטו הוראות מרן הבית יוסף, שהוא עצמו כותב בהקדמה שבמקומות כאלה ימשיכו במנהגם, (אם יש להם יסוד ושורש טוב). ויש לזה כמה דוגמאות, אבל הדוגמא שהבאת של הקטניות היא לא הוכחה לזה, כי זה דבר שבא מהאשכנזים ויכול להיות שהחמירו בזה מפני שהיה צורך.

    לגבי הפסיקה של מרן זצ"ל לגבי ברכת מעין שבע, זה נכון שהרב עובדיה סובר שבהלכה וקבלה הלכה כמו ההלכה, אבל ברכת מעין שבע זה לא עניין של קבלה כי הרש"ש כותב את זה מסברתו ללא טעם בקבלה.

    • נדמה לי שהדברים אינם כדבריך.
      אמנם הבן איש חי עצמו קבע שהספרדים הולכים לפי מרן הבית יוסף אבל בהרבה נושאים הלכתיים הוא פוסק כנגד מרן ובכל המקומות הללו הרב עובדיה חולק עליו.
      מספר דוגמאות:
      1. ברכה אחרי הדלקת נרות שבת.
      2. ברכה על טבילה.
      3. ארבעה או חמישה ימים לפולטת שכבת זרע.
      4. ברכת שהחיינו בחגים על הדלקת נרות.
      5. אכילת קטניות יבשות בפסח.
      6. ברכות על מצוות שנשים נהגו (כגון ארבעת המינים).
      בכל הדוגמאות הללו ועוד רבות הבן איש חי פוסק כנגד מרן הבית יוסף והרב עובדיה "החזיר עטרה ליושנה" לפסיקה על פי הבית יוסף.

      • הבן איש חי גם מודה בקבלת הוראות מרן, והוא כתב את זה בכמה מקומות, אלא שהוא סובר להחמיר בכמה מקומות כמו שהזכרת, אבל הוא הלך הרבה יותר רחוק מאחרים שהיו בדורות לפניו, כמו החיד"א, חקרי לב, הרב פלאג'י ועוד. שכולם הורו שקיבלנו הוראות מרן בין לקולא ובין לחומרא.
        דעתי האישית, אי אפשר לכתוב בנושא הזה בלי לדעת את כולו, בהיקפים עצומים. אני מציע לך ללמוד את הספר עין יצחק ח"ג ורק אחר כך לכתוב מאמרים בנושא הזה. וזה גם יועיל לך מאוד בידע לכתיבת המאמרים.

      • שלום לך הנכבד,
        קשה לי לעיין בכל 8 כרכים של הליכות עולם.

        אולי כדי, או שתוכל לסכם בשבילי את כל הפסקים שהרב עובדיה חולק על הבן איש חי? איך אפשר למצוא.

  2. שלום לך.
    להקל כנגד המחבר כגון בסרכות או בבישול ישראל וכדומה ייתכן שזו בעיה לספרדים. אבל להחמיר על המחבר איני מבין מה הבעיה. כגון בקטניות שראו במוחש שבימנו אלה מתערבבים בקטניות מיני גדן ובפרט ביבשות ולכן החמירו במרוקו.

    • חלק מהדוגמאות הן אכן דוגמאות שבהם בחרו פוסקים ספרדיים להחמיר מעבר לפסיקה של הבית יוסף. אני לא טוען שיש עם כך בעיה, אלא שהרב עובדיה פסק בכל המקרים הללו כשולחן ערוך ולא קיבל את המנהגים וההנהגות להחמיר כרמ"א. בחלק מהמקרים (לדוגמא, זמן הברכה על נרות בשבת) אינן קשורות לקולא וחומרא.

  3. פינגבק: הרב עובדיה – "שאיני כפוף, תודה לה' יתברך" | תורתך שעשועי

כתוב את תגובתך כאן

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s