ההתרגשות מהקביעות – קבעתי את מושבי, אהרון רזאל

השיר "קבעתי את מושבי" של אהרון רזאל זכה להצלחה מפתיעה. ההפתעה קשורה בין היתר לסוג הקהל שהשיר התחבב עליהם. הרבה אנשים שימים כתיקונם, אינם נמנים עם הקהל המתמיד של המזיקה היהודית המתחדשת ראו בו שיר שמדבר ללבם. במובן מסוים השיר הפך בזמן האחרון להמנון של לומדי התורה באשר הם. הרבה אנשים כבדי סבר שבדרך כלל אינם מעריצים סוג כזה של שירים, פיזמו אותו באדיקות.

מעניין לנסות להבין מדוע דווקא השיר הזה זכה לפופולריות כל כך גדולה. זה אינו השיר הראשון שנכתב במחוזותינו כשיר הערכה לתורה וללומדיה. אהרן רזאל עצמו כבר שר מספר שירים כאלו, למשל, דרך חדשה וחגיגה. אפילו באלבום הנוכחי יש שיר אהבה נוסף ללומד תורה – דעתי עליה.

יש משהו מפתיע בכך שדווקא השיר הזה תפס כל כך חזק. שירים אחרים בוודאי הציגו עמדה הרבה יותר עמוקה של יחס פנימי לתורה מאשר השיר הזה. שירים רבים מצליחים לנמק ולהראות את השמחה הגדולה ששורה בלבם של לומדי תורה,בתורה מקיפה יותר. בשיר זה רזאל אינו נותן שום נימוק שגורם להעדפת לימוד תורה על פני דברים אחרים ומתאר במעין סתמיות את הבחירה בלימוד התורה. לימוד התורה לא נתפס כנעלה על לימודים אחרים, אלא כהעדפה אישית של המשורר. בשורות הבאות אני אנסה לטעון שייתכן שבזה סוג קסמו.

אמרו לי: סע לאלסקה פתח שם בית לקֵרוב רחוקים
אין לקב"ה יותר נחת מלראות את בניו האהובים שבים
אמרו לי: לֵך לצמתים תחלק ספרונים, ותרקֹד בכבישים
זה ממש געוואלד לראות את כֻּלם פתאום מחַיכים

אמרו לי: בוא עם גיטרה, הדלקנו נרות, יושבים ושרים נִגונים
זה צַו השעה, זה מה שהדור צריך – חוָיות ורִגושים
אמרתי להם: אשריכם, מלאכת קֹדש כל מעשיכם
הרבה שליחים למקום, בטוחני שתמצאו את האיש הנכון

אבל אני קבעתי את מושבי פה בבית המדרש….

נכון שזה וזה דברי אלֹקים חיים
בצבא חזק צריכים את כל סוגי החיָּלים
אבל אני קבעתי את מושבי
בבית המדרש הישן


כל יום אני נרגש
כל פעם מחדש
כשאֶל מקומי הקבוע נִגש
פה בבית המדרש

בית המדרש מרגיש בשנים האחרונות מותקף באופן ישיר ושאינו ישיר. ההתקפה הישירה קלה יותר להתמודדות. היא מגיעה מכיוונים שלא רואים בתורה שום חשיבות, וממילא המלחמה כנגדם היא חד משמעית ובעלת מסרים ברורים. לפעמים, הקושי הוא דווקא יותר גדול כאשר ההתקפה היא על ידי ערכים טובים אחרים שאינם מערערים על החשיבות של לימוד התורה. לימוד תורה הופך להיות בפי אנשים רבים עוד משימה שצריך לבצע בצד משימות רבות וחשובות אחרות.

בדרך כלל התדמית של המשימות האחרות היא הרבה יותר מעניינת ונוצצת מאשר החוויה של לימוד תורה. לימוד תורה במהותו הוא חוויה עמוקה שדורשת כניסה והעמקה גדולה בעוד שמשימות אחרות הן קלילות ונעימות הרבה יותר.הרבה יותר קשה לספר סיפורים מלהיבים על לימוד של דף גמרא נוסף, בבחינת תמידים כסדרם, מאשר על עשיית מצווה מעשית.

קבעתי את מקומי

הרבה מהאנשים שעוסקים במשימות חשובות אחרות אינם טוענים שהמשימה שלהם יותר חשובה, אלא מנמקים את אי העיסוק שלהם בתורה בכך, שכל המשימות חשובות, ולבם נמשך אחרי דברים אחרים. אווירה זו מקשה על נתינת משקל גדול ללימוד התורה, דווקא בגלל שהתורה אינה עומדת למתקפה חזיתית.

לומדי התורה בדרך כלל ניסו להסביר את היתרון של לימוד התורה בהדגשת העומק שלה. ההדגשה הזו היא כמובן אמתית מאוד, אבל קשה לה לעמוד מול המשקל שעומד בצד השני. כאשר עיקר הטענה היא שכל הדברים הם חשובים אנשים מעדיפים לעסוק בדברים אחרים דווקא בגלל העומק והניתוק שיש בתורה.וממילא קו ההגנה הבסיסי של התורה, הופך מיניה וביה לדבר המרחיק.

גם השירה היהודית המתחדשת שייכת לאותו תחום של כרסום במעמד הבלעדי של התורה. ההתהוות של טקסטים אחרים שמתחרים בקדושת דברי התורה, יוצרת אלטרנטיבה במגרש הביתי של התורה – מגרש המילים. כמובן שגם שירים אלו אינם טוענים שהתורה אינה קדושה. להיפך, הם מקבלים את קדושת התורה כדבר בסיסי, אבל מציעים טקסטים אחרים יותר אקטואליים ופשוטים יותר להכלה מאשר דברי התורה, וממילא הופכים להיות עם הזמן למקורות הזדהות לאנשים דתייםדווקא נצחיותם וכבדותם של דברי התורה מאפשרים למילים אחרות לצמוח כתחליף.

אם עד לפני מספר שנים כשאדם דתי רצה להביע את רגשותיו הרוחניים, הוא השתמש תדיר ציטוטים מהתורה, מתהילים או מדברי חז"ל, הרי שהיום הוא משתמש הרבה פעמים בשירים שמדברים בשפה עכשווית. המוזיקה היהודית עברה שינוי עמוק מהלחנת מילים מהמקורות ליצירת מילים עצמאית.

שירו של אהרון רזאל משתמש בכל כלי הנשק החדשניים לטובת התורה. השיר אינו מתיימר לעומק אלא משדר את ההנאה הגדולה שיש בדברי התורה. המנגינה הקופצנית והמילים השובבות (בוודאי עם מצרפים לכך את הקליפ המופרע עם קובי אריאלי) משדרות קלילות ושמחה רבה. שמיעת השיר משווה ללימוד התורה אוירה קלילה, נעימה ופשוטה.

מעבר לכך, השיר אינו טוען שלימוד התורה הוא החשוב ביותר אלא מתאר בפשטות את הרצון הבסיסי ללמוד תורה כמשימה החביבה והנעימה ביותר לאדם. אכן, חלק גדול מלומדי התורה חייבים להודות בינם לבין עצמם כי אהבתם את התורה אינה נובעת רק מהנימוקים העמוקים והגדולים על חשיבות לימוד התורה אלא מהתחושה הפשוטה של קרבה לקב"ה שקיימת בלימוד. הרבה מלומדי התורה אינם מרגישים צורך אמיתי להסביר לעצמם מדוע הם לומדים תורה, אלה הם חייהם ואורך ימיהם ובהם הם הוגים יומם ולילה. ההסבר על חשיבות הלימוד מגיע פעמים רבות כהסבר לאחרים.

הפיכת הטיעון על פניו היא גאונית. האמירה שכל הדברים הם דברי אלוקים חיים, אולם לימוד התורה הוא הדבר המרגש והמהנה באמת, ויש בו את שמחת ושעפת החיים באופן יותר משמעותי מדברים אחרים, מאפשרת ללומדי התורה להסביר את העדפתם בתוך המסגרת של הטיעונים שנשמעים בסביבתו.

אולם, בשיר מתוארת בצד האהבה הגדולה לתורה גם הקביעות הגדולה ותחושת השייכות שיש בלימוד התורה. הביטוי לקבוע עיתים לתורה, הפך עם הזמן לביטוי שמתאר את האדם שעיקר עניינו לא בתורה והוא מוצא זמן לעיסוק בה. בשיר הזה הקביעות מתארת את החיים המבוססים והבריאים בפשטותם, לעומת המשימות האחרות שלוקחות את האדם בתלישות גדולה להמון משימות הזויות יותר ויותר. התיאור המגחיך של המשימות הרבות שמסתובבות בעולם, לעומת הפשטות של לימוד התורה משוות לתורה אופי של יציבות. אולי בשל כך מגיעה בשיר ההדגשה על בית המדרש הישן, שאינו מנסה לשנות את עצמו על פי ההשתנות המהירה של העולם.

קשה לסיים רשימה כזו בלי תפילה לבורא עולם שנזכה להרגיש את ההתרגשות כל פעם מחדש כשאל מקומנו הקבוע בבית המדרש ניגש.

לסיום בקשה קטנה, הבלוג הזה הוא בראשית דרכו ואנחנו צריכים עזרה בהפצתו. אם נהניתם מהדברים, אנא שתפו אותם ברשות החברתיות.

Advertisements

כתוב את תגובתך כאן

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s